1מה תצעק וכו׳ שהיה משה וכו׳ דברים הרבה כיון רבינו ליישב בפ׳ חדא דלעיל לא נזכר כלל שמשה היה מתפלל ותו דאמאי כתיב תצעק בלשון עתיד הול״ל מה צעקת ועוד דמה זו תמיהא מה תצעק אלי הרי כל סמא דמלתא היא זאת ויפה צעקה לאדם אפי׳ לאחר גזר דין ואם לא יצעק אליו ית׳ למי יצעק הרי הקדוש ברוך הוא חפץ בתפלתם של צדיקים וכל זה מיישב באמרו למדנו שהיה משה עומד ומתפלל כלומר שכבר התחיל להתפלל והיתה דעתו להאריך בתפלה שלימ׳ ולכך א״ל הקדוש ברוך הוא מה תצעק בלשון עתיד כלו׳ אני יודע שדעתך להאריך בתפלה ולא עת עתה להאריך די לך בדבר א׳ לפי השעה שהרי מצרים קרובי׳ וצריך אתה להסיעם ומשום שלא הניחו הקדוש ברוך הוא לסיים תפלתו לא נזכר בהדיא בכתוב לעיל לומר ויצעק משה ויתפלל משה שהרי לא כן הדבר שלא סיים תפלתו ומאי דמייתי דבר אחר ה״ט משום דעם כל הכתוב אכתי תיבת אלי יתירא והוה סגי דלכתוב מה תצעק ולר״א ניחא תיבת אלי אבל ק׳ ל׳ מה תצעק שהוא עתיד וכל מה שהרגשנו לעיל ג״כ אינו מתיישב כלום לפירוש זה:2ויסעו אין להם וכו׳ זכות אבותיהם וכו׳ תרתי דייק רבינו חדא דבני ישראל מיותר דהול״ל דבר אליהם ועוד מה ויסעו הרי כתיב בתר הכי ויבאו ב״י בתוך הים וכו׳ וע״ז מתרץ שיאמר להם שכדאי היותם בני ישראל שזכות אבותם מסייעתן ועוד ויסעו כלו׳ שיסעו ממש לתוך הים באופן שיראה שעדיין מחזיקים באומנתן שמאמיני׳ בי והולכים לתוך הים דזכות זה כדאי שאקרע להם הים:
